ביום הכיפורים, שבת, 6 באוקטובר 1973, בשעה 13:55, פרצה לפתע "מלחמת יום הכיפורים"
זהו תיעוד היסטורי מיוחד במינו, של אחת המלחמות הנוראות שידע עם ישראל. הוא בנוי כמעט כולו מתוך הקלטות שבוצעו בתוך מעוז מכותר בתְּעָלַת סוּאֶץ בעת הקרב, מסיפורים מוקלטים של לוחמים שהצליחו להיחלץ מהתופת ושל אלה שחזרו מהשבי המצרי. בין הקטעים היה צורך רק במעט קטעי קישור, אותם כתב אָבִי יָפֶה מתוך רשמיו האישיים.
כל האירועים המתוארים בספר אירעו באמת: שמות האנשים, המקומות, התאריכים והשעות, הכל אמיתי. המסופר כאן לקוח מתוך אותן הקלטות, בהן שומעים את קולות הלוחמים עצמם, קולות הקרב, ירי המקלעים, שריקות הפגזים, המטוסים הצוללים, הצעקות בקשר, ואף את קולותיהם
של אלה שנהרגו או נרצחו לאחר שנכנעו, זמן קצר אחרי שהוקלט קולם. במשך תקופה ארוכה, לא ידעו על הקלטות אלה ועל היקפן, היו רק שמועות על קיומן.
הכותב, שהיה שם, החליט כי זה הזמן לחשוף את האמת מנקודת מבטם של הלוחמים עצמם, את מה שעבר על הבחורים האמיצים ששילמו בחייהם הצעירים, ואת היהירות של מנהיגי הצבא והמדינה והטעויות שהם עשו - כי אם זה לא ייעשה עתה, העובדות והסיפורים המיוחדים האלה ייעלמו בנבכי ההיסטוריה (ויהיה גם מי שישמח על כך).
אז באמת, מה קרה שם, במעוזי תעלת סואץ?
הסיפור האמיתי מנקודת מבטם של החיילים שהיו שם. תיאור דרמטי של חיילים בודדים, שנלחמו מול מאות טנקים ואלפי חיילים מצריים. סיפוריהם של אלו שהצליחו להיחלץ וסיפורים אנושיים ומרגשים של מי שחזרו מהשבי המצרי.
הצצה לתוך דפי הספר
לחצו על התמונות לקריאה והאזנה לקטע אודיו
המלצות
הספר מצליח לשחזר באופן אותנטי את מסע הזמן לימים שבהם חשנו מצד אחד נבגדים ומופקרים בעקבות המחדלים, ומצד שני ידענו כי גורלה של המדינה נתון רק בידינו, החיילים הפשוטים.
הספר מעביר את המסר החד והנוקב ששום דבר אינו מובן מאליו. אסור להיקלע לשאננות ולקיבעון מחשבתי ויש לעשות הכל כדי לא לחזור על הטעויות והזלזול באויב שעלו לנו במחיר דמים כבד. מקווה שהספר ידבר גם לדור הצעיר יותר שלא חווה את אימת המלחמה.
מכתב מהצנזור
אבי נכבדי,